רעב בעזה? כשלון מוחלט של משרד החוץ וההסברה הישראלית
חמאס גונב את הסיוע, העולם נופל בפח, וההסברה הישראלית, בראשות שר החוץ גדעון סער, נכנעת לשקר הפלסטיני. במקום להאשים את עצמנו, הגיע הזמן להפסיק להאכיל את האויב ולהחזיר את החטופים - עכשיו, בכל מחיר
ממותקפת לאשמה: איך נתניהו ושותפיו הפכו את ישראל ל"נבל של העולם"
פחות משנתיים אחרי מתקפת ה-7 באוקטובר, ישראל מוצאת את עצמה מבודדת מדינית, כשבעלות בריתה ההיסטוריות מזהירות, גוערות ונוטשות. מאחורי ההידרדרות עומדים לחצים פוליטיים פנימיים והחלטות שמונעות מהפחד של נתניהו מבן גביר וסמוטריץ' והחשש לאבד את שלטונו
דרעי נתן, דרעי ייקח? מרוב מלחמות לא שמנו לב להחמצה של ש"ס
אם עמדת החרדים בסוגיית הגיוס היא גט כריתות בינם לבין החברה הישראלית, הרי שהפוזיציה המוזרה של ש"ס מונעת ממנה להיות המפלגה הגדולה שתמיד חלמה להיות
ההכרה במדינה פלסטינית: ההשלכות יהיו חריפות ממה שחשבנו
הכרזות צרפת, בריטניה ומדינות נוספות על כוונתן להכיר במדינה פלסטינית משקפות שינוי עמוק ביחס הבינלאומי לישראל. המהלך אולי לא יקדם מדינה פלסטינית בשטח, אך מדובר בתהליך שעלול להציב את ישראל מול בידוד מדיני, צעדים משפטיים וסנקציות ברמה שלא חוותה עד היום
כשהלוחם נותר לבד: המחיר השקט של המלחמה
העלייה בהתאבדויות בקרב חיילים מחייבת התבוננות נוקבת במציאות הרגשית והמוסרית של לוחמים הנמצאים בחזית. השילוב בין עומס פיזי ונפשי, תחושת ניכור, אובדן אמון, והיעדר מענה מספק עלול להוביל לקריסה. דווקא עכשיו, חובה לעצור ולבנות מערך תמיכה שלא ישאיר אף אחד מאחור
איזה ניצחון ואיזה מוחלט? אי אפשר לנהל מלחמה בלי אסטרטגיית על
מ-7 באוקטובר ועד מרכבות גדעון, ישראל פועלת בלי אסטרטגיית-על, בלי דיון על "היום שאחרי" ובלי גישור בין מטרות יומרניות ליכולת ביצועית. כמה עוד נשלם על ניהול מלחמה שמבוסס על טקטיקה רגעית ושיקולים פוליטיים?
אזהרת הרמטכ"ל: נתניהו, אל תגיד שגם הפעם לא העירו אותך בזמן
להתעורר אתמול בבוקר: הרמטכ"ל שוב מזהיר מפני אסון, ראש הממשלה שוב מתעלם ואפילו התאריך כמעט זהה. העיקר שהקורא בצלאל סמוטריץ' מתגעגע להרצי הלוי
אין יותר פרות קדושות, גם לא כשהערכים נרמסים תחת הפוליטיקה
בישראל 2025 גם משפחות שכולות, חטופים, צה"ל והכנסת הפכו לכלי ניגוח פוליטיים. מינוי ח"כ החשוד בעבירות חמורות ליו"ר ועדת הכספים ממחיש עד כמה התרחקנו מהמובן מאליו. כשהמוסר כפוף לפוזיציה - כולנו מפסידים
ישראל מוחקת את עזה? בינתיים היא זו שמוחקת אותנו ממפת העולם
יצאנו אל המערכה הזאת המומים, אבל גם צודקים ומאוחדים. מה נותר מכל זה מקץ 22 חודשים? כלום ושום דבר. לא רחוק היום שבו נתחנן להפסקת אש בעזה, בתנאים גרועים יותר משהיינו יכולים להשיג כבר לפני יותר משנה
הכרזת מקרון על הכרה במדינה פלסטינית: רעידת אדמה לקהילת יהודי צרפת
ההצהרה השנויה במחלוקת של נשיא צרפת מעוררת זעזוע עמוק בקרב הקהילה היהודית במדינה, שחווה גל אנטישמיות חריף מאז 7 באוקטובר. החשש מהחרפה במצב הביטחוני מביא לזינוק חד ברצון לעלות לישראל - אך ללא התערבות ממשלתית ישראלית מסודרת, ההזדמנות ההיסטורית עלולה להתמסמס
עוד בדעות ופרשנויות
מצדה 2.0: ממשלה קופצת לתהום, עם מדינה שלמה על גבה
העולם סוגר עלינו, השנאה גואה, התמיכה קורסת, והמנהיגים עסוקים בעצמם. ישראל נמצאת בשפל שלא היה כמוהו. לא בגלל אויבים, אלא בגלל מי שמובילים אותה
לא תאמינו: כך למדו הישראלים לסתום את הפה
אחרי שהאשמנו את כל העולם במוסר כפול, אין כמו כמה ימים בחו"ל כדי להרהר בזה שלנו. איך אנחנו נראים מעיני הבירה האירופית ומדוע לא נתקלנו בשום ישראלי אחר, או שפשוט לא שמענו אותם?
רדיפת חיילי צה"ל בחו"ל: אתגר משפטי, דיפלומטי ומוסרי
מעצרים והגשת תלונות כנגד חיילים ישראלים במדינות אירופה, בהם גם אירוע מתוקשר כפסטיבל "Tomorrowland", מדגישים את הסכנה הגוברת. ישראל משיבה במערך הגנה משפטי ודיפלומטי מקיף
מערכת המשפט במשבר אמון: בג"ץ, השופט אלרון והצורך ברפורמה פנימית אמיצה
לא קל לכתוב את הדברים, אך הגיע הזמן להביט במראה: כשהאמון הציבורי מתערער, וכאשר גם מבפנים מתעוררות שאלות קשות - אי אפשר עוד לשתוק. הדרת השופט אלרון, הרכבי שופטים בעייתיים, ושידורים חיים שאינם מרוסנים - כל אלו מצביעים על צורך בשקיפות, איזון וממלכתיות אמיתית
בא לשכנע את את נהג המונית, לא את ביבי: אצל מקרון הכותרת היא העיקר
נשיא צרפת, שהכריז על הכרה במדינה פלסטינית, לא מנסה לשנות את המציאות במזרח התיכון, הוא מנסה לשנות את דעת הקהל בצרפת. כשאין לו רוב בפרלמנט ואין לו שותפים בבית, הוא פונה למצלמות, לסמלים ולכותרות - כי שם עוד נותר לו כוח
אחרי "עם כלביא": האם ניתן להגיע לנורמליזציה עם המדינה המוסלמית הגדולה בעולם?
על אף התמיכה המוצהרת של אינדונזיה בפלסטינים, ועל אף החסמים החוקתיים והתרבותיים, גישתו הפרגמטית של הנשיא סוביאנטו, קשריו עם מדינות ערב ובראשן סעודיה, והרצון להתבלט בזירה הבינלאומית - עשויים להכין את הקרקע לתהליך נורמליזציה עם ישראל ביום שאחרי הלחימה בעזה
חופש הביטוי או חופש הביזוי? כשטוקבק הופך לנשק
חופש הביטוי הוא ערך עליון. הטוקבקיסט האנונימי האלים הוא הילד הלא חוקי שלו, ילד מופרע הטוען לחופש הבעת הדעה אך תחת מסווה זה מבעיר שנאה. הוא נבל ברשות המקלדת היוקדת. התגוּבָן המצדד בחופש הרעלֶת אינו רוצה שיח. הוא אינו רואה את האדם. הוא רוצה דם
ועדת הרווחה שוב נזנחת מעיני הליכוד. והבוחרים? שיסתדרו לבד
כמי שעומד בראש ארגון שפוגש מדי יום את הציבור הפגיע ביותר, אני לא יכול לשתוק עוד. ועדת הרווחה היא הזדמנות להציל את החברה הישראלית. אני קורא לליכוד - אל תתעלמו ממנה שוב. הגיע הזמן לבחור בערכים, לא רק בכותרות
הבן שלי קרבי, הבן של סמוטריץ חצי ג'ובניק, מה יותר טוב מזה?
השר איתמר בן גביר לא מאמין שזה קורה לו. פתאום השירות בצה"ל, נושא כאוב מבחינתו ששנים יריביו עשו בו שימוש נגדו, הפך לרגלו החזקה. והכל בזכות השרות הקרבי של בנו
הניצחון המוחלט? בקרב הזה ישראל אפילו לא ניסתה לנצח
תמונות של ילדים עזתים כחושים, של מים עכורים ושל פיתות חצויות - כובשות את כותרות העיתונים ברחבי העולם. אך מאחורי התמונות יש מאבק אחר, עמוק יותר, שמתרחש לא רק על אדמת עזה אלא בלב הקונצנזוס המוסרי של ישראל | אנה ברסקי, מעריב
בן גביר: אולי בגלל הסיוע שאנחנו מכניסים נהרגים חיילים?
השר לא הוזמן להתייעצות הביטחונית שבסופה הוחלט להחזיר הכנסת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה. בשיחה עם ניסים משעל ואודי סגל ב־103fm, סיפר בן גביר על דעתו ועמדתו. "לא רצו לשמוע שאני חושב שהסיוע ההומניטרי הזה זה נזק, כי לא רצו לשמוע שאני חושב שזה טמטום"
בלעדיכם אין מניין. מכתב לאחיי החרדים
לא רוצים להתגייס ולהילחם? אנחנו נעשה את זה, רק תראו לנו שחשוב לכם להיות חלק ממשפחת העם היהודי. לכו לאגף השיקום בתל השומר ושימו יד אוהבת על כתפו של אבא לוחם שנותר ללא רגליים. תערכו תפילות המוניות קורעות שמיים לשלומם של חיילי צה"ל. אנחנו צריכים אתכם איתנו
אירוע מכונן בזירה האירופית: למה מקרון הכריז על מדינה פלסטינית?
הודעתו של נשיא צרפת כי מדינתו תכיר רשמית במדינה פלסטינית, מחוללת גלים עמוקים בזירה הבינלאומית. מקרון, שמאז פרוץ המלחמה בעזה באוקטובר 2023 נע בין ביקורת לתמיכה בישראל, מוצא את עצמו בנקודת הכרעה טעונה, רגשית ופוליטית כאחד | אנה ברסקי, מעריב
הם ישקרו, יסיתו ולא יבחלו בשום דבר; ובכל זאת, אנחנו הרוב, ואנחנו ננצח
הממשלה דחתה את הדחת היועמ"שית לבקשת השרים החרדים "כדי לא להרבות מחלוקות בעם ישראל בתשעת הימים", עת שהדיחו את אדלשטיין כדי להכשיר את ההשתמטות. אפרים קישון לא היה יכול לכתוב את השבוע הזה טוב יותר
הליברל עם הדגל: שיר נזיפה למי שחושב שהוא בצד הנכון של ההיסטוריה
הוא נושא דגל, חולם על גשרים, כותב פוסטים חכמים - אבל לא נוגע בכיבוש, לא רואה את הפלסטיני שמולו, ולא מוכן לוותר על אזור הנוחות. מונולוג זועם לליברל הישראלי
הישיבות ה"רכות" לנוער חרדי נושר: לא לומדים, לא משרתים, ועכשיו גם לא מתוקצבים
בעקבות החלטת בג"ץ והנחיית היועצת המשפטית לממשלה, הופסק תקצוב מוסדות הלימוד לנוער חרדי שאינו לומד. מדובר בצעד דרמטי שמערער את ההסדר הוותיק ומציב הזדמנות לחשיבה מחודשת על שילוב צעירים חרדים בשירות ובחברה הישראלית
המלחמה הבאה בדרך: איראן גילתה מה החולשה של ישראל - וזו סכנה
הזדמנות לבלום את הגרעין האיראני הוחמצה ב-2004, ומאז טהראן רק מרחיבה את הארסנל. לאחר "מלחמת איראן הראשונה" זיהתה הרפובליקה את פגיעות ישראל בטילי קרקע-קרקע ובמתקני תשתית. כדי למנוע סבב נוסף ישראל חייבת לשדרג במהירות את ההגנה ולהפתיע בהתקפה
בדרך לבחירות: קודם ממציאים פייק, אחר כך מקימים ועדת חקירה
אתמול התבשרנו על הקמת ועדת חקירה: לא על אירועי 7 באוקטובר אלא על פייק ניוז שהופץ בסביבת ראש הממשלה. השיטה: קודם כל ממציאים "ממצאים", אחר כך מדליפים - ואז דורשים חקירה. מכונת הרעל בפעולה
זה סיפור על תמונות עירום, "שיחה" בין נתניהו לעסקנים - והחלטה חסרת בושה
בסוף, הכל אצל נתניהו זה חישובים פוליטיים. את זעקת המילואימניקים מול העוול של חוק ההשתמטות ישכחו, אבל החרדים יזכרו לנצח איך "עשה הכל" כדי שיקבלו את החוק שהם רוצים. אז למה בעצם הוא "התהפך" והחליט לתמוך בביסמוט במקום במילביצקי להחלפת אדלשטיין? כל הפרטים
משבר פוליטי עם החרדים? אנחנו בסך הכל קהל בהצגה שלהם
פרישת שרים, סגני שרים וראשי ועדות מהמפלגות החרדיות יוצרת "דרמה ציבורית", אך לא מהוות איום ממשי על שלטון נתניהו. הקואליציה נשארת יציבה, התסריט מוכר מראש, והציבור שוב משלם את מחיר התיאטרון הפוליטי