חג השבועות 2025: מה התאריך, האם יש חופש ומה מנהגי החג

ערב חג שבועות יחול ביום ראשון, ה-1 ביוני 2025 (ה' בסיוון), והחג עצמו יחול למחרת, ה-2 ביוני (ו' בסיוון).

שעות כניסת ויציאת החג:

ירושלים
כניסת שבועות: 19:09
צאת שבועות: 20:27

תל אביב
כניסת שבועות: 19:26
צאת שבועות: 20:30

חיפה
כניסת שבועות: 19:21
צאת שבועות: 20:32

באר שבע
כניסת שבועות: 19:18
צאת שבועות: 20:27

חג השבועות, אחד משלושת הרגלים, הוא חג החל יום לאחר סיום ספירת העומר ביום החמישים, ומתקיים על פי הלוח העברי בו' בסיוון. לפי המסורת היהודית, בחג שבועות נערך מעמד הר סיני, בו נתן אלוהים את התורה לעם ישראל. מקור השם ניתן על שמם של שבעת השבועות מתחילת פסח ועד לחג, ובשל כך נקרא גם "חג מתן התורה".

בתורה מתואר חג השבועות כחג "בכורי קציר חיטים". במקומות נוספים הוא מכונה גם "יום הביכורים", בשל היותו היום הראשון בתקופת הבאת הביכורים לבית המקדש - שנמשכה עד סוכות.

חופש חג השבועות יחול בימים ראשון ושני, 1-2 ביוני 2025. חזרה ללימודים ביום שלישי, ה-3 ביוני.

ללוח החופשות המלא >>

בערב חג השבועות, יום ראשון ה-1 ביוני 2025, קווי התחבורה הציבורית יופעלו במתכונת יום שישי. בחג השבועות, יום שני ה-2 ביוני 2025, קווי התחבורה הציבורית יופעלו במתכונת יום שבת.

בערב חג השבועות הרכבות תופעלנה בין השעות 06:00-17:00 במתכונת מתוגברת, המבוססת על לוחות הזמנים של ימי שישי. במוצאי חג השבועות הרכבות תופעלנה בין השעות 21:30-00:00 במתכונת מתוגברת, המבוססת על לוחות הזמנים של מוצאי שבת. קווי נעים בסופ"ש (עיריית תל אביב-יפו) וקווי סבבוס (עיריית רמת גן) יפעלו במהלך ערב החג והחג עצמו במתכונת סופ"ש.

תיקון ליל שבועות - בחג השבועות נוהגים לקרוא בתורה כל הלילה: "תיקון ליל שבועות". על פי המסורת, בלילה שלפני מתן תורה, נרדמו בני ישראל עד שעה מאוחרת במקום לצפות בהתרגשות לקראת מעמד הר סיני, ואלוהים העיר אותם בעזרת רעמים וברקים. בעקבות זאת, נוהגים לתקן את אותו חטא וללמוד תורה בבית הכנסת במהלך הלילה.

קריאת מגילת רות - סיפורה של רות המואבייה מתרחש בתקופת קציר החיטים, ולכן נהוג לקרוא את המגילה בתקופת החג. סיבה נוספת היא שדוד המלך הוא צאצא של רות, ומלכות בחת דוד מתקשרת אל מתן התורה, כשהצטוו בני ישראל להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש".

אכילת מאכלי חלב ודבש - למרות ההנהגה הרווחת כי לכבוד חגים יש לאכול מוצרי בשר, הסיבה העיקרית למנהג מתייחסת לפסוק בשיר השירים הממשיל את התורה לדבש וחלב ("דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵך") כדי לבטא כמה היא מתוקה.

קישוט הבית בצמחייה - על פי המדרש, המנהג מגיע מכך שהר סיני לבלב במהלך מתן התורה.

החג מסמן את היום שבו בני ישראל קיבלו את התורה בהר סיני ובני ישראל היו מביאים קורבן ביכורים לבית המקדש. בחג נוהגים לאכול מאכלי חלב עם דבש, מפני שהתורה נמשלה לחלב ודבש. על פי המסורת נטען גם כי טרם קבלת התורה במעמד הר סיני, בני ישראל לא שמרו מצוות ולכן נאלצו לאכול מאכלי חלב עד שיתאימו את כלי הבישול להוראת אלוהים. בזמנים המודרניים יותר, הסיבה למאכלי החלב התקשרה גם לצד החקלאי של החג, משום שבמושבים וקיבוצים רבים בהם מגדלים את תוצרת הפירות, הירקות והחיטה, ישנן גם רפתות המייצרות מאכלי חלב.

למתכונים חגיגיים לשבועות לחצו כאן >>

לחג השבועות יש שמות נוספים, כשהבולטים מביניהם הם חג הביכורים וחג הקציר. חג הביכורים משום בשבועות היו מביאים בזמן המקדש את 'מנחת הביכורים', מהחיטה שמבכירה בתקופה זו של השנה. שם זה מוזכר בפרשת פנחס, במדבר כ"ח פסוק כ"ו: "וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים, בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה', בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם: מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה - לֹא תַעֲשׂוּ". מועד החג סמוך לתקופה בה קוצרים את החיטה בשדה, ומכאן מקור השם "חג הקציר", ולכן גם מאופיין בחגיגה של החקלאות המקומית בארץ.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל יוֹם טוֹב.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.

אֵלֶּה מועֲדֵי ה' מִקְרָאֵי קדֶשׁ, אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אתָם בְּמועֲדָם:
וַיְדַבֵּר משֶׁה אֶת מעֲדֵי ה', אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
סַבְרִי מָרָנָן:
ועונים - לְחַיִּים:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, בּורֵא פְּרִי הַגֶּפֶן:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם. וְרומְמָנוּ מִכָּל לָשׁון. וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְותָיו. וַתִּתֵּן לָנוּ ה' אֱלהֵינוּ בְּאַהֲבָה. (בשבת - שַׁבָּתות לִמְנוּחָה וּ) מועֲדִים לְשִׂמְחָה. חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂון. (בשבת - אֶת יום הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְ) אֶת יום חַג הַשָּׁבוּעות הַזֶּה. אֶת יום טוב מִקְרָא קדֶשׁ הַזֶּה. זְמַן מַתַּן תּורָתֵנוּ:

בְּאַהֲבָה מִקְרָא קדֶשׁ. זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָּחַרְתָּ וְאותָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים. (בשבת - וְשַׁבָּתות וּ) מועֲדֵי קָדְשְׁךָ (בשבת - בְּאַהֲבָה וּבְרָצון) בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂון הִנְחַלְתָּנוּ.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְקַדֵּשׁ (בשבת - הַשַּׁבָּת וְ) יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.

חג שבועות תעשה לך
וחג שבועות תעשה לך,
ביכורי קציר חיטים.

הזורעים בדמעה
ברינה יקצורו.

ארץ נתנה יבולה
ארץ זבת חלב ודבש!


סלינו על כתפינו
סלינו על כתפינו,
ראשינו עטורים,
מקצות הארץ באנו,
הבאנו ביכורים.
מיהודה ומשומרון
מן העמק והגליל
פנו דרך לנו,
ביכורים איתנו,
הך בתוף חלל בחליל!

שדינו וגנינו
הבשילו יבולים,
כרמינו, מיקשותנו
ביכרו פרי הילולים.
תאנים ותפוחים
ענבים ושקדים.
פנו דרך לנו,
ביכורים איתנו,
הך בתוף חלל בחליל!

מה טובו מעגלינו,
מה יפו הטורים!
זימרת הארץ לנו,
הבאנו ביכורים,
מגולן מבשן
מן הנגב והירדן!
פנו דרך לנו,
ביכורים איתנו,
הך בתוף חלל בחליל!


ביכורים
ארץ דבש זהוב
וחלב לבן,
הדגן הטוב
יבוליו נתן.

הפרי מתוק,
והצמר צח,
והלב יחוג,
והלב ישמח.

ביכורי עמל
משדמות שלום,
נשוקי מטל
ומשמש רום.

תחת שמי הכחול
ביכורים נניף,
כל כנפי מחול
ביכורי אביב.